כספים משמעותיים בחשבונות עו”ש שאינם נושאי-ריבית
בישראל מחזיק הציבור סכומי כסף נזילים משמעותיים בחשבונות עו”ש שאינם נושאי-ריבית. לפי נתוני בנק ישראל (לשנת 2025), מדובר בכספים בהיקף של 429 מיליארד ש”ח. יחד עם יתרות המזומנים שבידי הציבור, מגיע היקף הכספים הנזילים שהוא מחזיק ל-553 מיליארד ש”ח — כלומר, למעלה מחצי טריליון ש”ח.
למרות הנזילות והנוחות שמציעים חשבונות עו”ש, כסף נזיל היושב בהם אינו מנוצל להשגת תשואה כלשהי. יותר מכך, האינפלציה החיובית שוחקת את כח הקניה של הכסף לאורך זמן. אכן, בשנה-שנתיים האחרונות, ישנה עליה בהיקף הכספים המופקדים בפקדונות בנקאיים נושאי-ריבית. אך עבור משקיעים המעוניינים לשמור על רמת סיכון נמוכה עד בינונית, קיימות מספר חלופות נוספות היכולות להניב תשואה עודפת תוך שמירה על נזילות יחסית. במדינות אחרות, כמו בארה”ב, עושה הציבור שימוש נרחב יותר במגוון אפיקים סולידיים נושאי-ריבית — לא רק בפיקדונות בנקאיים, אלא גם בקרנות כספיות ובמכשירים פיננסיים אחרים.
מהן הסיבות ליתרות הנזילות הגבוהות של הציבור?
יש לפערים בין ישראל לבין ארה”ב כמה הסברים מבניים והתנהגותיים:
ראשית, קיימת בישראל רמה גבוהה יחסית של נזילות מועדפת—משקי בית ועסקים מחזיקים כרית מזומנים גדולה בעו”ש, בין היתר בשל אי-ודאות ביטחונית וכלכלית, אך גם בשל הרגלים פיננסיים ושמרנות יחסית.
שנית, האוריינות הפיננסית של הציבור — למרות שחל בה שיפור בשנים האחרונות — עדיין מפגרת במידת מה אחר זו של הציבור במדינות אחרות, בוודאי של הציבור האמריקאי. שם, יש לציבור הכרות גדולה יותר עם מגוון רחב יותר של אופציות סולידיות העומדות לרשותו.
לבסוף, מבנה השוק הפיננסי משחק תפקיד. בארה”ב ובחלק ממדינות אירופה קיימים שווקים עמוקים ונגישים מאוד של קרנות כספיות וניירות ערך קצרי טווח, עם מעבר קל ומהיר בין חשבון העו”ש למכשירים נושאי-ריבית. בישראל, הגישה לחלק מהאלטרנטיבות דורשת פתיחת חשבון השקעות נפרד (בבנק או בבית השקעות) – ועל כן, המעבר הוא עדיין יותר מורכב עבור חלק גדול מהציבור.
התוצאה היא שישראל מתאפיינת בעודף יחסי של כספים נזילים בעו”ש ובפקדונות בנקאיים. דווקא מסיבה זו, הדיון באלטרנטיבות סולידיות — כמו קרנות כספיות, אג”ח קצרות וניירות ערך מסחריים — נעשה רלוונטי במיוחד, שכן אפילו העברה חלקית של כספים אלה יכולה לייצר שיפור ניכר בתשואה הכוללת של משקי הבית.
איזה חלופות סולידיות יש לחשבונות עו”ש?
אחת החלופות המרכזיות היא קרנות כספיות. קרנות אלו משקיעות בנכסים קצרים מאוד, כגון פיקדונות בנקאיים, מק”מ וניירות ערך מסחריים, ומתאפיינות בתנודתיות נמוכה במיוחד. היתרון המרכזי שלהן הוא שילוב של נזילות יומית עם תשואה הקרובה לריבית השוק הקצרה. בנוסף, הן נהנות מניהול מקצועי ופיזור רחב יחסית. מנגד, התשואה אינה מובטחת ועשויה להשתנות בהתאם לתנאי השוק.
חלופה נוספת היא השקעה באג”ח ממשלתיות, במיוחד בטווחי מח”מ קצרים עד בינוניים. אג”ח מסוג זה נחשבות לבעלות סיכון אשראי נמוך מאוד, שכן הן מגובות על ידי המדינה. ככל שמדובר באג”ח לטווח קצר באופן יחסי, גם הרגישות לשינויים בריבית נמוכה יותר, מה שמקטין את התנודתיות. יחד עם זאת, יש לקחת בחשבון כי גם באג”ח ממשלתיות עליית ריבית עשויה לגרום להפסדי הון זמניים.
אג”ח קונצרניות בדירוג גבוה מהוות אפשרות נוספת להגדלת התשואה, במחיר של סיכון אשראי מעט גבוה יותר. אג”ח אלו מונפקות על ידי חברות, ולכן החשיפה כוללת גם את הסיכון העסקי של המנפיק. עם זאת, בחירה באג”ח בדירוגי אשראי גבוהים ולטווח קצר-בינוני יכולה לצמצם את הסיכון באופן משמעותי, תוך שמירה על פרמיית תשואה לעומת אג”ח ממשלתיות.
ניירות ערך מסחריים הם כלי נוסף בשוק הכסף, המונפקים לטווחים קצרים מאוד על ידי חברות גדולות. מדובר במכשיר עם סיכון נמוך יחסית, אך כזה שדורש הבנה טובה של איכות האשראי של המנפיקים. עבור משקיעים פרטיים, החשיפה לנכסים אלו נעשית לרוב דרך מכשירים פיננסיים מפוזרים, כמו קרנות או מדדים.
מעבר לכך, ניתן לשקול גם קרנות נאמנות אג”ח כלליות המתמקדות באגרות קצרות-טווח, המשלבות אג”ח ממשלתיות וקונצרניות ומציעות פיזור רחב יותר. קרנות אלו מאפשרות ניהול אקטיבי של המח”מ והחשיפה לאשראי, אך עשויות להיות תנודתיות יותר מקרנות כספיות.
סיכום
כסף נזיל היושב בחשבונות עו”ש אינו מנוצל להשגת תשואה כלשהי. יותר מכך, אינפלציה חיובית שוחקת את כח הקניה של הכסף לאורך זמן. עבור כספים היושבים בעו”ש, קיימות מגוון חלופות נושאות-ריבית ברמות סיכון נמוכות עד בינוניות – בנוסף לפיקדונות בנקאיים נושאי-ריבית, גם מגוון מכשירים פיננסיים נוספים, כמו קרנות כספיות, ניירות ערך מסחריים, ואג”ח לטווח קצר. הבחירה בין האפשרויות תלויה בהעדפות המשקיע מבחינת נזילות, סיכון ותשואה. גם מעבר חלקי בלבד מהעו”ש לאפיקים אלו עשוי לשפר משמעותית את התשואה הכוללת של התיק, מבלי להגדיל באופן מהותי את רמת הסיכון.
